התפיסה הפילוסופית של שיטת חווית הורד
האדם הוא ישות אנרגטית, אחד עם המרחב האנרגטי הקוסמי.
אנרגית החיים האוניברסלית, שמקורה באור האינסופי והזורמת בכל,
זורמת גם באדם, מפיחה חיים, מזינה ומקיימת את הווית האדם.
אפשר לומר שאנרגטית, האדם השלם, מאחד ארבעה ממדים / מרחבים* (כפי שבתמונת הפרח למטה):
הפיזי, המנטלי, הרגשי והרוחני אשר באים לידי ביטוי באדם באופן שונה זה מזה.
עם זאת, חלוקת ההוויה (הישות) השלמה, שנקראת אדם, למרחבים אנרגטיים נפרדים מלכתחילה מלאכותית.
חלוקה זו נעשית כדי להבין איך להתגבר על הביטוי הנפרד של כל מרחב ולהשיג אחדות -"אדם שלם".
מודל איחוד ארבעת המרחבים האנרגטיים של האדם השלם
הפרח בנוי משתי שמיניות. צורת השמונה מייצגת תנועה ומחזוריות אינסופית בין המרחבים,
הנובעת מהכוח המחייה את היקום- האנרגיה האוניברסאלית הזורמת מהאור האינסופי, שהיא האהבה.
כל עוד אנו חווים את העולם באופן מפוצל בחיי היומיום, ותופסים את עצמנו כנפרדים ממנו: יש "אני" ויש "עולם".
אני חלק מהעולם אך אני לא העולם, יש קושי לתפוס במחשבה את שלמות ההוויה.
למחשבה קשה לתפוס את האדם כמיקרוקוסמוס ואת העולם כמקרוקוסמוס.
כלומר, כל חלק מהעולם הוא שלם בפני עצמו והוא העולם כולו בו זמנית.
האדם הוא עולם קטן ושלם בפני עצמו, ובו זמנית, משקף את העולם הגדול, מקיים אתו קשרי גומלין ופועם אתו.
במחשבה המערבית למדנו והתרגלנו להתייחס לגוף, לנפש, למחשבה ולרוח כנפרדים.
כך שרוב הזמן אנו חווים פיצול בין המרחבים: עוסקים ב-X, חושבים על- Y, מרגישים-Z
והקשר למהות הפנימית רופף או לא קיים כלל.
יתכן שקיימת כמיהה אל האלוהי שבתוכנו, אל הנשמה שבקרבנו, אל מי שאנחנו באמת- אור בעור.
אולם איך להשיג התאחדות עם הנשמה לא תמיד ידוע.
כתוצאה מהפיצול בין המרחבים לא תמיד המחשבות נמצאות היכן שגופנו נמצא,
ולא תמיד יש קשר בין מה שאומרים, חושבים לבין מה שמרגישים.
פעמים רבות איננו מקשיבים לכאבי הגוף המנסה להעיר אותנו למודעות.
איננו שמים לב להשפעת המחשבות על רגשותינו ועל הגוף
או שאיננו ערים לקול הפנימי, מהמרחב הרוחני, שמכוון אותנו,
ויתכן, שאנו תוהים מדוע החיים רק חולפים לידנו בעוד אנו נותרים חסרי תשוקה, חיות וחיוניות.
חווית הפיצול בין המרחבים האנרגטיים, כפי שמתוארת כאן, יחד עם תחושת הנפרדות מהעולם
יוצרים חוסר איזון גופני-נפשי, חסימות אנרגטיות ומתח רב.
זה גורם לבריאות לקויה פיזית ונפשית, שפוגעת בתפקוד היומיומי ומעכבת את ההגשמה של מלוא הפוטנציאל שלנו.
הפתרון הוא:
כדי שהאדם יחווה הרמוניה, שלווה, איזון ובריאות בחייו על המרחבים להיות באחדות זה עם זה (כפי שבתמונת הפרח).
איך עושים את החיבור בין המרחבים? איך מייצרים אחדות? הנה כאן בטכניקת השיטה
*בחרתי במונח מרחב ולא במונח השגור מימד הואיל ומימד הוא מושג של מדידה ובעל גבולות. על כן, הינו מתאים לאנרגיה הישנה- הדואלית.
לעומתו, המושג מרחב מצביע על יכולת ההתרחבות של האנרגיה, על מלוא הפוטנציאלים האפשריים, בהתאם לטבעה של האנרגיה החדשה.